מנקודת ההתחלה,
שהיא אולי כף הרגל
ואולי היא הראש,
חגו סביבנו שני פנסים.
מנקודת ההתחלה,
שהיא אולי כף הרגל
ואולי היא הראש,
חגו סביבנו שני פנסים.
שתי ספירלות
מבפנים ומבחוץ
ואנחנו לא יודעים
מתי הן נגמרות
ואנחנו מתחילים.
וכל הדרך
האורות מלהיטים אותנו
בסקרנותם,
שורפים כאב
וממיסים את הלב.
ועכשיו בזכותם, בנקודת הסיום,
שהיא אולי כף הרגל
ואולי היא הראש,
הפכנו להקת גחליליות.
***
מירי וגילי,
תודה על השנתיים האחרונות
ותודה על כל הדברים שעוד נגלה עליהן בעתיד.
בוגרי קורס המורים ליוגה