חשיבות התנועה למערכת עיכול בריאה

בעיות במערכת העיכול הן מבין התופעות הנפוצות ביותר שתוקפות את כלל האוכלוסייה, וכ-10% עד 20% סובלים ממנה (בעיקר בקרב הנשים).

 בין אם מדובר בצרבות, בחילות או יציאות לא סדירות. לתרגילי יוגה ופעילות גופנית מתונה ישנה השפעה חיובית על מערכת העיכול בכמה אופנים:

  • הן מזרימות יותר דם למערכת העיכול
  • מגבירות את ספיגת המזון
  • מאיצות את שחרורהגזים
  • מרפות את המערכת ולכן מונעות עצירות

ביוגה ישנן תנוחות מסוימות (אסאנות) התורמות למערכת העיכול, אלו כוללות בין היתר תרגילי נשימה והרפיה. לכל סגנון ביוגה יש תרגילים מעט שונים, ולכן אין יוגה אחת עדיפה על אחרת.

עוד יתרון של היוגה היא התרומה שלה להירגעות כללית ושיפור המצב הנפשי שיש להן השפעה מידית על מצב מערכת העיכול : כאשר אנחנו לחוצים ומרגישים חוסר נוחות, גם העיכול הופך להיות קשה יותר לגוף (לא סתם קוראים למערכת העיכול "המוח השני"), מה שיכול להתבטא בתסמונת המעי הרגיז שהיא בעצמה כינוי לתופעות השונות שהזכרנו למעלה.

 לעומת זאת, כאשר אנחנו מרגישים רגועים ונינוחים, המזון מתעכל טוב יותר והתחושה הכללית בבטן משתפרת.

אימוץ העקרונות של הרפואה הסינית

הן עקרונות היוגה והן הרפואה הסינית תומכות בשינוי אורח החיים על מנת למנוע מחלות וכחלק מטיפול כוללני לשיפור איכות החיים. הנה רק כמה עקרונות שיכולים למנוע בעיות עיכול:

אופן האכילה

מעבר לכך שרצוי להתרחק כמה שיותר מאוכל מתועש ומתובל מאוד, גם לאופן בו אוכלים יש השפעה על מערכת העיכול : ממש כמו ביוגה, האכילה צריכה להיות איטית ומתונה כאשר מקפידים ללעוס את המזון ביסודיות, הדבר מונע עומס על המערכת וכניסה של אוויר המנפח את הבטן. עדיף גם לשתות זמן מה לפני או אחרי האוכל ולא במהלכו.

בנוסף לאופן האכילה, גם לתזמון ולחלוקת הארוחות ביום יש השפעה מכרעת : לעיתים עדיף לאכול מספר ארוחות קטנות על פני מספר מועט של ארוחות גדולות. בנוסף, רצוי שלא לאכול כשעתיים לפני השינה, וזה טוב לא רק לדיאטה.

שרירי הבטן

הן הרפואה הסינית והן היוגה דוגלות בפעילות גופנית מתונה על מנת לשפר את תפקוד האיברים הפנימיים. לא חייבים להיות רצי מרתון ולגמוע עשרות קילומטרים בשעה, ולמעשה מספיק לבצע הליכות במשך מספר פעמיים בשבוע לפחות 20 דקות בכל פעם.

צמחי מרפא

צמחי מרפא ספציפיים שאפשר לשלב בתוך חליטות או מזונות שונים יכולים גם להקל על מערכת העיכול. ראוי לציין שצמחי המרפא האלו פועלים טוב יותר כאשר חולטים אותם במצבם הטבעי או באמצעות תמציות ולא דרך חליטות תה מוכנות.

קמומיל– ידוע כמקל על כאבים וסופח גזים.

מנטה– תמצית מנטה אף היא יכולה לשחרר גזים

ג'ינג'ר– כפית ג'ינגר אחת ביום משפיעה לטובה על המעיים ומאיצה את תנועת המזון בתוכם.

כוסברה– לא כולם אוהבים כוסברה, אבל אם אתם ביחסים סבירים אתה, בוודאי תשמחו לדעת שהיא מסוגלת להרגיע את הבטן ואפילו להילחם בפטריות וחיידקים "רעים" מסוימים שנמצאים בתוכה.

קורסי טנטרה לזוגות

אנשים רבים מנהלים אורח חיים עמוס, שגרתי ותובעני, ולא פעם הם מוצאים עצמם תשושים ומרוקנים פיזית ונפשית. בני זוג העסוקים בניהול קריירה, בחיי משפחה, בטיפול בילדים והורים מזדקנים ועוד חווים לא פעם רגעי משבר בחיים ובזוגיות. הם זקוקים לשחרור לחצים, למנוחה, ליצירת קשר אינטימי ועוד. לא תמיד יש אפשרות לצאת לחופשות ארוכות שמסוגלות למלא עבורם את המצברים ולכן רבים מהם מחפשים דרכים שונות ומקוריות לטיפול בבעיות שבזוגיות. הם מחפשים דרכים שיסייעו להם לנוח ולהירגע, להקשיב לגוף, להביט פנימה ואל בן הזוג ולשדרג מערכות יחסים. טנטרה לזוגות הינה אחת הדרכים המיוחדות וניתן להיחשף אליה באמצעות סדנאות שמשלבות שיחות, תרגילים, ופעילויות משותפות נוספות.

תורת הטנטרה

טנטרה הינה תורה המלמדת דרך טיפול והנחייה על דרכים לשחרור הגוף והנשמה, נותנת מענה לשאלות רבות דרך החוויה האישית והזוגית, מלמדת דרכי מגע ומלמדת דרכי תקשורת המעמיקות את האינטימיות. בכל סדנת טנטרה לזוגות ישנו מנחה/מורה/מטפל מוסמך אשר מוביל את המשתתפים ומלמד אותם לתקשר באמצעות מבטים, מגעים, שיחות, נשימות, תנועה ועוד. כל אלו נעשים במקום אינטימי, באווירה מיוחדת ובליווי מוסיקה קצבית שמוסיפה עומק לחוויות העמוקות. התרגול של הטנטרה מעלה את התדרים המעודנים החבויים בכל אחד ואחד וגורמים לתחושות העונג וההתמסרות והאינטימיות להתפרץ החוצה. באמצעות הטנטרה ניתן לחדור לעומק ההוויה האישית ולגלות את הטבע האמיתי. כל זה מאפשר לגלות עולם חדש שלא היה מוכר והתחושות מכך הן נפלאות ומרגשות כאחד.

גילוי המיניות החבויה

בכל אחד חבויה אנרגיה מינית, שלרוב, היא אצורה בגלל אורח חיים מונוטוני, בגלל קודים חברתיים ובגלל שאין לה דרך להתפרץ החוצה. הטנטרה מלמדת איך למצוא את האנרגיה הזאת, וטנטרה לזוגות מחברת בן שני בני זוג שמחפשים ומוצאים דרכים לתקשר ביניהם בנושאי מיניות. במהלך הסדנה נחשפים לסדרת תנוחות, טכניקות ותרגילים משותפים אשר מורידים מחיצות ומגבירים את הקרבה והאינטימיות. כאן אפשר לצאת מהשגרה ולהתחבר לנפש וללב של בן הזוג. בין התרגילים מוגשים שיקויים מיוחדים שעשויים מתמציות פרחים מיוחדות אשר מוסיפות לתחושות הגוף המתפרצות.

קבלת כלים לחיי הזוגיות

הסדנה מיועדת לזוגות אשר רוצים לחוות אינטימיות מחודשת, אשר רוצים להעמיק ולטפח את הקשר שביניהם, לרענן את הקשר המיני ולחוות תשוקות חדשות ולכל מי שרוצה לקבל טיפים חדשים ולהעמיק את הידע שלו בנושא אהבה ומיניות. מקובל להגיע לסדרת מפגשים אשר במהלך כל אחד מהם מועבר נושא אחר. כל זוג שמגיע לומד המון ויכול ליישם את הנושאים שחוו ולשלבם בהתנהלות היום יומית. ניתן להקים בבית הפרטי מרחב אהבה מקודש, להשתמש בכלים שנרכשו ובשיקויים השונים שנמסרו על מנת לשדרג את אורח החיים. כך יוכלו למצוא אנרגיה מחודשת לחיי הזוגיות ולחיים בכלל, לאהוב זה את זה טוב יותר, להתנסות בחיי מין עשירים יותר ולגלות מחדש את שמחת החיים המתפרצת.

 

מפגש עם ג'ון סקוט, ינואר 2012

ידידים וותיקים, בית קפה, תל אביב.

אחד המורים הידועים בעולם לאשטנגה יוגה, ג'ון סקוט, ביקר השבוע בת"א ולימד סדנא בת 4 ימים.

היה מרתק כתמיד לפגשו "מחוץ למזרון" ולהעביר 75 דקות יקרות ביחד (ג'ון מורה מבוקש מאוד ועסוק מאוד- ולכבוד היה לי!!)

נפגשנו לראשונה בלונדון כאשר הוא לא היה מוכר בכלל (אם אינני טועה- 1992 או 1993). חבר משותף הפגיש בינינו-דיברנו בטלפון- אני באתי מאוקספורד שם לימדתי סדנת אשטנגה, והוא הגיע לאנגלייה רק כשנה קודם לכן. ג'ון מתרגל מאז 1988, אני מתרגל מאז 1986.

היה קר מאוד בלונדון, ובמרכז היוגה שבו הוא לימד היה חם, הוא סיים ללמד שיעור בוקר ותרגלנו יחד- "תרגול עצמי" כהלכתו, סדרה שנייה-"נאדי שודהאנה". מאז נפגשנו כמה פעמים- בסדנאות של סרי קרישנה פטאבי-ג'וייס ז"ל-"גורוג'י", ביתו סראסוואטי ונכדו שאראת'.

ג'ון חזר לגור עם משפחתו באנגליה זה עתה, לאחר שנים של פעילות בארץ מולדתו- ניו זילנד.

ג'ון ואני מלמדים מעט שונה- אך את אותה שיטה. ג'ון דבק בסגנון הלימוד שהתגבש בעיקר בעשרים השנה האחרונות- "תרגול עצמי"(מה שנקרא כיום מייסור סטייל) ו"ספירת וינייאסות מדוייקת". אני-אנחנו- מלמדים גם, בנוסף ל"ספירה המדוייקת" ו-"תרגול עצמי" גם סגנון נוסף, הנקרא "שיעור מודרך"- שהוא שילוב של ה"ספירה המדוייקת" עם מרכיב של לימוד תיאורטי און-ליין, ונותן מענה לאחוזים גדולים מאוד מתרגלי אשטנגה מסורים שהתרגול ה"מסורתי" אינו מניב להם את התוצאות הרצויות (בלי להיכנס ליותר מדי פרטים….). וכן, יש דברים בסגנון הלימוד שלנו המותאמים ספציפית לקהל אותו פגשנו בעשרים ושש השנים האחרונות- בארץ ובעולם.

כל הסגנונות הללו נקראו בזמנו "מייסור סטייל יוגה- יוגה בסגנון מייסור": זה השם שהמורה הראשון שלימד במערב- דייויד וויליאמס החביב והמתוק- ותלמידיו הראשונים- נתנו ל"אשטנגה" כאשר הם לימדו בקליפורניה, אי שם בשנות השבעים והשמונים: מייסור היא עיר מגוריו של סרי גורוג'י.

הסגנון ה-"נוקשה" תלוי במורה, ולא במהות השיטה שנקראת "אשטנגה". יוגה אינה אמורה להיות "נוקשה", אך חשוב מאוד להכיר את ה"סילבוס" המקורי, שהוא קשה ומכיל אינסוף אינפורמציה. אינפורמציה זו אמורה גם היא להגיע לתלמידים, לא רק האסאנה/וינייאסה.. "גורוג'י" אמר לחלק מהמורים הראשונים שלמדו אצלו בימים ההם:

"עשרים שנה תעשה מה שאני מלמד אותך. אחר כך תעשה את שלך. 20 years you do what I tell you. then you make up your own."
אם המורה נוקשה ואינו גמיש בראשו- הרי שהלימוד יהיה נוקשה. ג'ון אינו נוקשה כלל: הוא כיפי, מצחיק, כנה ומסור. הוא גם נחמד! והוא שותה קורטאדו! (הפוך קטן, בכוס של אספרסו כפול). זה השם הקאטאלאני לקפה הפוך, בברצלונה עיר הקודש וגרורותיה). יאללה בארסה! סליחה, באנדה!

לזכרם של גדולי יוגה בני זמננו: יוגי בהג'אן

מאת גלעד חרובי, מקורות: טיימס אף אינדיה, ותודות רבות לחברים וידידים בעולם היוגה

יוגי בהג'אן, בן 75, עזב את גופו ב- 7 באוקטובר 2005, באספניולה, ניו-מכסיקו, ארה"ב. נפטר ממחלת לב, ממנה סבל מזה זמן.

יוג'י בהג'אןיוגי בהג'אן מוכר ברחבי עולם היוגה כמאסטר של "קונדליני יוגה" ו-"האת'הא יוגה", שימש כסמכות הדתית והאדמיניסטרטיבית העליונה לדת הסיקית בחצי הכדור המערבי, ובעל התואר "סיק סאהיב" (מאסטר הסיקים) ע"י הגוף הדתי העליון של הסיקים, השוכן ב"מקדש הזהב" המיתולוגי ב-אמריצאר.

אלפים רבים תלמידים אמריקאים (שם התגורר ופעל) העריצו את יוגי בהג'אן, מייסד ארגון ה-" Healthy-Happy-Holy Organisation ('3.H.O.')".
יוגי נולד ב- 1929, בשם הארבהאג'אן סינג פורי. אביו היה רופא, וכילד זכה לחינוך מעולה בבתי ספר פרטיים, ומשפחה תומכת. תרגל ועסק ביוגה כל חייו, גם כשעבד לפרנסתו במשרה ממשלתית של פקיד מס ומכס, באמריצאר. היגר לטורונטו ב- 1968, עבר ללוס-אנג'לס והקים את ה-אשראם הראשון שלו במוסך….. אך בסיומה של פעילות חייו ניהל כ- 200 מרכזים דתיים בארה"ב ואירופה שנקראו בשם – "גורו ראם דאס אשראם- Guru Ram Das Ashrams ".

למרות שה-סיקים ידועים כאוכלי בשר, בהאג'אן עמד על כך שחסידיו יהיו צמחוניים בלבד. ולמרות ש-יוגה אינה חלק מהדת ה-סיקית, הוא לימד גירסת יוגה טנטרית, דתית, אינטנסיבית ובעל מרכיבים מיסטיים דומיננטיים. גירסה זו כוללת גם תרגול בזוגות של גברים ונשים. אדם מסור, בעל חזון ובעל יידע רב, מוכר ומוערך עד מאוד בקהילת היוגה העולמית. אחד מאותם אנשים נדירים, המשמשים דוגמא ברורה ופשוטה לשילוב בין "המתרגל- practitioner" ובין "המלומד- scholar". השילוב אותו מדגישה "דארשנת" היוגה כבסיס אמיתי לדרכו של איש היוגה, ה-"יוגי".

עם פטירתם של גדולי יוגה נוספים בעת האחרונה- (סוואמי סאטצ'ידאננדה, אינדרה דווי) אין מנוס מלהבחין , בצער ובשמחה כאחד, שעולם היוגה בן-זמננו מתקרב לצומת דרכים מעניינת ומרתקת: דור המורים הגדולים מתגלגל לו הלאה… בראייה היסטורית, ברור שגדולי-דור נוספים יצטרפו לגלגול הזה. ב.ק.ס.איינגר ו – סרי ק.פ.ג'ויס אינם אנשים צעירים- שניהם בשנות ה- -90 שלהם. דסיקשר צעיר יותר ויהיה עמנו עוד זמן רב. אבל דווקא ממנו, דסיקשר, איש דור הביניים, בנו של "המורה של הקדומים" סרי ט.קרישנצ'ריה- מגיעה בשורת השינוי: הוא הראשון שמדבר על "יוגה" כדארשנה, קודם כל, ועל "שיטות " כעניין אחר, אולי אפילו שולי. דעתי האישית היא שדסיקשר מוביל כיוון נכון בהבנת היוגה כדארשנה, והדור הבא של המורים הגדולים ימשיך בכיוון זה. יהיה מרתק! ויהיה נכון.
ושיהיה ברור : שיטות תמיד תהיינה- כיוון שזו דרכו של עולם. אך ראיית וחקירת הדארשנה כערך עילאי, מעל ה"שיטות", היא הכיוון אותו מתווה פטאנג'לי במקור. זו ה"יוגה הקלאסית", וכך היא נראית במקור- הרבה לפני המפרשים הראשונים של הסוטרות, החשובים כשלעצמם….

"Lokhaa-samastha sukhino-bhavanthu – והלוואי ותושבי העולם יחיו בשמחה ושגשוג." משפט הסיום של מנטרת–הסיום , אשטנגה ויניאסה יוגה.

לזכרו של מאהארישי מאהש יוגי

נפטר ב- 5 לפברואר 2008

מעט על אדם שעשה הרבה מאת גילעד חרובי

מאהארישי מאהש יוגימאהארישי מאהש יוגי (מילולית: היוגי החוזה האדיר,הדבק ב-שיווה) נפטר אמש מעולמנו בכפר מגוריו פלודרופ, בהולנד, בשנתו, בן 91. (למרות שתאריך הולדתו המדוייק שנוי מעט במחלוקת).
מי שימשיך את דרכו בראש הארגון שלו הוא מהראג'ה (מילולית: מלך גדול) נדר ראם (לשעבר: טוני נאדר), רופא לבנוני שלמד עם המהרישי 25 שנה. יחד עמו יהיו עוד 13 "ראג'ות" (מילולית: מלכים) יועצים.

בתמונה: מאהארישי בימי החיפושיות, מודל פסיכודאלי, על שער ה"טיים".

מהארישי

מאהארישי הוא האדם שפיתח והפיץ את תיאוריית המדיטציה הטרנסנדנטאלית בעולם כולו, ובהשראתו הוקמו מוסדות אקדמיים (עם ובלי מרכאות) תנועה לכינון שלום עולמי (שהמדיטציה הטרנסצנדלית אמורה להביא) מרכזי חינוך עממיים (בהודו) וארגון כלכלי ענף (נדל"ן, תרופות וקוסמטיקה המבוססות על האיורוודה). התיאוריה עליה מבוססת משנתו נקראת "תיאורית השדה המאוחד", והיא מתייחסת לפירוש הדתי של ה"יוגה סוטרה" של פטאנג'אלי, ונובעת מהמסורת הוודית כמובן ומה- "בהאגאווד גיטה".

כמו הרוב המכריע של אנשים במעמדו ("גורו", אלא מה) גם הוא היה דמות שנוייה במחלוקת על מגוון נושאים כמו פרסום, כסף, מיסיונריות דתית ועוד, אולם לא ניתן לקחת ממאהארישי את העובדות החשובות על עבודתו לטובת האנושות- וזה ללא מרכאות. מיליונים מתרגלים את המ"ט, בהרבה מאוד מקומות בעולם (192 מדינות, לפי אנשי הארגון). המונח "מדיטציה" עצמו קיבל דחיפה אדירה בעקבות עבודתו- למרות שמונח זה אינו הודי מקורי אלא נוצרי.
אבל, בין אם הטכניקה הזו היא ממש מדיטציה או דמיון מודרך בלבד- הרי שלתרגל את זה פעמיים ביום זה עושה טוב. ללא ספק. גילוי נאות: גם אני (ג.ח.) התחלתי בתרגול זה את המסע שלי אל התודעה- אי שם בשנת 1974.
מאהארישי זכה לפרסום עולמי ב-1968, לאחר שהביטלס בכבודם ובעצמם למדו איתו מ"ט באשראם שלו בהודו. הערצתם הביאה לפריחה אדירה בהתיחסות העולמית אליו ולמשנתו. בשירם "לאורך היקום-across the universe" הם חוזרים על המאנטרה "ג'יי גורו דווה, אום"- גורו דווה הוא מורו האהוב של המאהארישי. הביטלס נטשו אותו בפחי נפש לאחר שערורייה הקשורה אליו ולכוכבת הקולנוע מיה פארו…על פרשה זו כתב ג'ון לנון את השיר "סקסי סיידי". עד היום לא ברור בדיוק מה קרה שם, .
מה שמלמד שוב שיכול להיות שיש לך מסר מעולה, אבל כל עוד אנחנו בני אדם הרי שיש להתייחס אלינו כבני אדם, עם כל החולשות והיתרונות. שני במאי קולנוע מפורסמים שהיו תלמידיו הם קלינט איסטווד ודייויד לינץ', ומוזיקאים נוספים- דונובאן האירי ו"נערי החוף" הקליפורניים.
ב-1990 העתיק המאהרישי את המרכז שלו לכפר ההולנדי פלודרופ.
אנשי ארגונו של מאהארישי פרסמו לאורך השנים מחקרים רבים על השפעות תרגול המ"ט. הדעות חלוקות מאוד על הקבילות וההשפעה של מחקרים אלו, ועד היום קשה לקרוא להם "מדעיים". כנ"ל גם לגבי תיאוריית "התעופה היוגית" , שהיא לעשה קפיצה במצב של לוטוס. אולם כדאי לזכור שכל תחום המחקר של פרקטיקות כמו היוגה ושיטות הריכוז וההתבוננות ("מדיטציה") השונות עדיין לא החל, למעשה. אין תקציבים….המחקרים שכן נעשים הם מעטים ורובם לא עומדים בקני המידה הסטטיסטיים המוכרים במערב.
שמו המקורי של מאהארישי היה מאהש פראסאד ווארמה. נולד בג'אבאלפור, בהודו, למשפחה דתית שיוויסטית. למד פיזיקה באוניברסיטת אללאבאד (יש אומרים שגם רפואה), היה תלמידו של סוואמי ברהמאנאנדה סרסוואטי, אך לא יכול היה לרשת את מקומו כמנהיג רוחני לאחר מותו כי לא הגיע ממשפחה בראהמינית. בשנת 1958 החל בסדרה של מסעות בינלאומיים בהם לימד את המ"ט, וב-1970 החל ללמד את טכניקת ה"סידהיס", (מילולית: כוחות על) ששיאה הוא "התעופה היוגית" הנ"ל. בהמשך פיתח מאהארישי טכניקות שונות הקשורות לשלום עולמי, רפואה, אסטרולוגיה, מוזיקה, כלכלה ומנהל. כולן נלמדות ומתורגלות בקרב חסידיו ומאמיניו ובמוסדות הלימודיים שהוקמו ע"י הארגון ברחבי העולם- כולל רשת שידור המועברת בלווין לבתי החסידים. גם מטבע עולמי לכלכלה העולמית החדשה ייצר הארגון של מאהארישי- לחובבי העניין.

גלעד חרובי

גלעד חרובי

מייסד משכן היוגה-תל אביב

כל הזכויות שמורות! העתקה ו/או פרסום בכל מדיה שהיא ללא אישור מפורש בכתב מהמחבר אסורה, וגם אינה הוגנת. עקרון ה"אי-פגיעה" - AHIMSA- חל כאן והוא חשוב יותר מכל ניסוח של איסור זה או אחר.
אבל, אפשר בהחלט לבקש ולקבל רשות.

אתרי יוגה חשובים בארץ ובעולם

אתר ארגון מורי ואוהדי היוגה בישראל

חומר על הארגון, רשימת מורים ארצית, חנות למוצרי וספרי יוגה ועוד.

האתר של דני פרדייז, מורה אישי וחבר יקר.

אחד מקבוצת 11 המורים הראשונים לאשטנגה יוגה בעולם- תלמידיו הראשונים של דיויד וויליאמס. כל פגישה אתו מומלצת!.

אינפורמציה על אשטנגה יוגה

אתר אירופאי של דר. רונאלד שטיינר- ארג'ונה- המוקדש לאינפורמציה הקשורה לתרבות האשטנגה ויניאסה יוגה. Ashtanga Yoga- information

צ'אק ומטי

קישור לאתר של צ'אק מילר ומטי עזרתי

סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס

האתר הרשמי של שאראת' ראנגאסוואמי וסרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס המנוח, הסבא הגדול של שיטת אשטנגה ויניאסה יוגה, מייסור, הודו

האתר של אנדרו אפלר באוקלהומה

מהדור החדש של מורי האשטנגה, ידיד ותיק ומורה מעולה.

האתר של דיוויד וויליאמס

המערבי הראשון ,שלמד אצל פטאבהי-ג'ויס את 4 הסדרות המקוריות של אשטנגה ויניאסה יוגה ולימד את הקבוצה הראשונה של 11 תלמידים בהוואי. קבוצה זו הפכה ל- "11 המורים הראשונים" של אשטנגה ויניאסה יוגה. ביניהם- נאנסי גילגוף, דני פרדייז, דיוויד סוונסון, צ'אק מילר ומטי עזרתי, ריצ'רד פרימן, טים מילר, קארן הברמן, לוסי מרטורלה, בראד ראמזי….

האתר של נאנסי גילגוף

אחת מ 11 המורים הראשונים לאשטנגה ויניאסה בעולם ובין השאר מורתו של דני פרדייז.

האתר של דיוויד סוונסון
ידיד ומורה אישי. דיוויד מלמד באופן אינטינסיבי בעולם ובארה"ב, פירסם את הספר "אשטנגה יוגה- מדריך התרגול- the practice manual". ספר זה הוא הטוב מסוגו מאלה שיצאו בדפוס (לדעתנו) כעד היום. ניתן לרכשו באינטרנט- אמאזון- או בארץ בחנות הוירטואלית של "אירגון מורי היוגה בישראל".

האתר של ג'ון סקוט

אחד מהמורים הידועים של האשטנגה בעולם. חי ועובד כיום בניו-זילנד. כתב את אחד הספרים הידועים על שיטת אשטנגה ויניאסה יוגה.

האתר שהקים ד"ר ג'ורג' פוירשטיין

כיום בר הסמכא המערבי הגדול ביותר בעולם בנושאי יוגה. מחברים של 37 ספרי מחקר על יוגה, ביניהם THE YOGA TRADITION ותרגום ליוגה סוטרה של פטנג'לי. כיום אינו מנהל את האתר.

http://ashtanga.com

האתר המרכזי של קהיליית האשטנגה וניאסה יוגה ה"אורתודוקסית"

איאן מקדונלד המקום בו התחילה האשטנגה באנגליה!
איאן אירח את דני פרדייז באוקספורד בשנת 1987, ואז התחיל שגעון האשטנגה בבריטניה. (גלעד שימש אז כאסיסטנט של דני פרדייז…..)
באתר זה אינפורמציה רבה על שיעורים וסדנאות של אשטנגה יוגה בכל בריטניה ובעיקר באוקספורד. איאן מארגן כל חודש סדנא של אשטנגה יוגה עם מורים מובילים מכל העולם. כל המורים החשובים לאשטנגה לימדו ומלמדים שם- כהוקרה לראשוניות של המפעל החשוב הזה.

פטאבי ג'ויס, על הגורו שלו ליוגה, ט' קרישנמצ'ריה

Kausthub Desikachar, Le yoga du Yogi: L’héritage de T. Krishnamacharya, St Raphaël, ÂGAMÂT, 2007.

פטאבי-ג'ויס:
"סבא שלי לימד אסטרולוגיה. הוא היה וידוואן (מלומד, מורה). אבי לא לימד, אבל ענה על שאלות ששאלו אותו. הוא היה אסטרולוג טוב, אבל לא הקדשתי זמן ללמוד אתו. הוא לימד אותי כל יום כמה שלוֹקות באסטרולוגיה, וגם סנסקריט, אָמָרָקוֹשה ושבְּדה (תחביר ותורת ההגה). לא הלכתי לבית הספר בכפר שלי אלא בהאסאן, מרחק חמישה קילומטרים משם. הייתי הולך ברגל לשם ובחזרה, בוקר וערב, כמו רבים מחבריי. יום אחד, כשרק התחלתי את הכיתה הרביעית, בא קרישנמצ'ריה לשאת הרצאה בליווי הדגמות באולם החגיגות של האסאן. מעולם לא שמעתי עליו. כיוון שאמר לי חבר של אחותי שהאיש הזה מבצע אסנות בשלמות, הלכתי לראות. הסתכלתי שעה שלמה וזה מצא חן בעיניי מאוד. אמרתי בלבי: "מחר בבוקר אלך אליו ואבקש ממנו שילמד אותי." וכך עשיתי. כששמע את הסיפור שלי הזמין אותי אליו למחרת.הגעתי להאסאן בשבע וחצי בבוקר. השיעורים התחילו רק בעשר וחצי. הלכתי אל בית הגורו. הוא לימד כמה תלמידים יוגה ואני התחלתי באותו היום. הייתי צעיר וכשביקשו ממני לעשות אסנה מיד עשיתי אותה. הגורו שלי היה מרוצה מאוד ובמשך שנתיים התמדתי באימונים.
אחרי שנה בתיכון, תלה המנהל מודעה כדי למצוא תלמידים היודעים היאבקות, התעמלות קרקע, יוגה וכו'. הוא הציע לנו לעשות הדגמה לרגל יום ייסוד בית הספר. ידעתי כמה אסנות, אבל עדיין לא הכרתי את הפילוסופיה של היוגה שהגורו שלי רק החל ללמד אז. ביום החגיגה הזמין אותי המנהל להדגמה של יוגה ונקב בשמות האסנות לפני כל ביצוע: פשצ'ימטאנאסנה… פורווטאנאסנה… מטסיאסנה. זו כמובן לא הייתה הדגמה מלאה, אבל הוא היה שבע רצון. הוא הכיר את תרגול היוגה וקרא לי למשרד שלו יום למחרת. הוא סידר שאוכל לאכול במטבח וגם העניק לי מלגת לימודים.
שנה או שנתיים אחר כך, ב-1932, פתח המהאראג'ה קרישנראג'ה וודייאר (Krishnaraja Wodeyar) יוגה-שאלא בארמון. המלך מת ב-1940. היורש שלו לא התעניין ביוגה. באותה העת אמרו כמה תלמידים שקרישנמצ'ריה הוא אדם קשה מאוד ושהוא בקושי נוהג בכבוד כלפי האנשים ביוגה-שאלא. במציאות, קרישנמצ'ריה לא התעניין כלל במעמדו של אדם. אם בא אליו פקיד מדינה, הוא לא עשה מזה עניין ולא הניח לעצמו להיות מושפע או לקבל הוראות. הוא היה האדון. אדם קשה! ב-1952 הוא עזב למדרס. אבל בעשר השנים שקדמו לכך באתי אליו כל יום בצהריים ללימודים תיאורטיים. יחד אתו למדנו, מהדווה בהט (Mahadeva Bhatt) ואני, את שיטות הריפוי למיניהן.
ב-1936, שופט שלום ושמו גונדו ראו (Gundu Rao) שחי ליד בנגלור נתקף שיתוק. המהאראג'ה והגורו שלי ביקשו ממני לבקר אותו ולתת לו שיעורים. לימדתי אותו במשך חודשיים את שיטת הריפוי המלאה באמצעות היוגה. משסיימתי הוא היה מסוגל ללכת וכל הבעיות העצביות התרפאו. קרישנמצ'ריה בירך אותי.
נסעתי הרבה ולימדתי יוגה בכל המקומות. הגעתי כמעט לכל מקום בהודו: דלהי, כלכותה, בומביי, כדי לראות מה עושים במוסדות היוגה שם. האמת התחוורה לי: רק אדם אחד לימד יוגה, והאדם הזה היה קרישנמצ'ריה. הוא היה אדם דגול מאוד. אדם ישר. איש בהודו לא הגיע למעלתו. יש היום שאומרים שהם עושים יוגה, אבל זה בסך הכול קרקס: אין שיטה, אין נשימה, אין ויניאסה, אין דרישטי… קרקס ותו לא. לפעמים אפילו הגורו מראה תמונה ואומר: "עשו ככה!" ואז יוצא מהחדר. זה לא לימוד אמתי. קרישנמצ'ריה היה אדם טוב, אדם מעולה שלימד בצורה מדויקת ומדוקדקת. כיוון שהכיר את כל השסטרות, הוא היה מסוגל ללמד יוגה נכון.
כדי לקבל את תעודת ההוראה שלי אמר לי קרישנמצ'ריה: "האיש הזה חולה. רפא אותו!" ועזב אותי. כעבור זמן מה חזר והכריז: "רע! זה נקרא אצלך ללמד או לגרום סבל?" והראה לי איך צריך לנהוג. הוא היה מורה טוב. אחר כך אמר לי: "בוא אל הבית!" הלכתי לשם ומצאתי כיבוד בשפע! קרישנמצ'ריה לימד יוגה אמתית, אבל אותה אשטנגה יוגה קשה ללימוד ולהבנה. ללא השיטה הנכונה, היא עלולה לחולל בעיות בריאותיות. לכן צריך מורה טוב.
המבט שלו היה רב עצמה. די שהביט בך שנייה אחת וכבר עורר בך פחד. הוא דיבר חמש שפות על בוריין: הינדי, סנסקריט, טלוגו, מראטהי וקנדה. עם הזמן גם השתפרה האנגלית שלו.
כל ימיי לא היה לי אלא גורו אחד. שני גורואים גורמים למות התלמיד. בסוף ימיו היינו קרישנמצ'ריה ואני כמו אב ובן. הגורו שלי, קרישנמצ'ריה, תמיד כאן, בלבי.

פילאטיס – למי זה מתאים?

יכול להיות שאתם כבר מכירים את המושג השגור בפיהם של רבים, אבל אתם לא בטוחים מה היא בעצם שיטת הפילאטיס, למי זה מתאים ואיך היא יכולה לסייע גם לכם. נדמה שבין שיטות האימון שכבשו את המתאמנים בשנים האחרונות, לצד שיטות אחרות כמו יוגה, פילאטיס זוכה למקום של כבוד. אם כן, הגיע הזמן להכיר קצת יותר לעומק את העקרונות העומדים בבסיסה.

עקרונות השיטה

במאה ה-21 פילאטיס היא בהחלט שיטה מבוקשת, אבל זה לא אומר שמדובר בשיטה חדשה בהכרח. למעשה, היא החלה להתגבש כבר במאה ה-20 טכניקה שמסייעת בשיקום בעקבות פציעות. ככל שחלפו השנים היא הפכה לאטרקטיבית גם עבור אנשים בריאים, שראו בה שיטת טיפול משלימה. במסגרת השיטה נדרש לרוב מזרן, או מכשירים ייעודיים (במסגרת מה שמוכר כפילאטיס מכשירים), ועל גבי המזרן מתבצעת חזרה על פעולות שונות מבלי לעייף את השרירים יתר על המידה. כך, מהות השיטה היא לחזק ולאזן את השרירים המייצבים בגוף, להתמקד בנשימה כחלק מביצוע התרגילים, ולראות את המפרקים נעשים גמישים וחזקים הרבה יותר.

שיקום לאחר פציעות

כאבי שרירים ומפרקים, כמו גם פציעות שונות, הם שמובילים גברים ונשים אל השיטה היעילה כל כך. בבסיס, פילאטיס שיקומי נשען על שיטת הפילאטיס המוכרת, תוך התמקדות בשיקום. במסגרת הזו חשוב לבצע תחקור מדויק כדי שניתן יהיה לאבחן את מצבו הפיזיולוגי של המתאמן ולתכנן את רצף התרגילים בהתאם. תנועה מדויקת ושימוש נכון במכשירים הם הצעדים ההכרחיים שיבטיחו ביצוע נכון של התרגילים, שיוביל בסופו של דבר לחיזוק השרירים ולשיפור הגמישות. באופן טבעי, שיטה זו משתלבת היטב לא רק בקרב מתאמנים שסובלים מפציעות שונות, אלא גם בקרב גברים ונשים שמבקשים לאמץ אורח חיים בריא וטיפול מונע שיפחית את הסיכוי למחלות ולפציעות.

יתרונות השיטה

לצד החשיבות העצומה של השיטה בהתמודדות עם פציעות שונות, פילאטיס היא טכניקה שתורמת בדרכים חשובות נוספות. כך, מי שמקפיד על שגרת אימונים מגלה שזוהי דרך מופלאה לשמור על הגוף גם מחוץ לסטודיו ומחוץ לשעות האימון. בנוסף, האופן שבו פועלת השיטה מדגיש את החיבור הנחוץ כל כך בין הגוף לנפש. אנחנו לומדים להירגע, להתחבר לעצמנו, לחדש אנרגיות ולהתמלא בחיוניות. זוהי ההזדמנות לעצור את המרוץ המטורף שבו אנחנו חיים ולהקשיב לעצמנו ולגופנו. באותה הנשימה ניפטר גם מרעלים שונים, נשפר את זרימת הדם והחמצן בגוף ונרגיש טוב הרבה יותר.

סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס

סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס (guruji), מאסטר של אשטנגה-וינייאסה יוגה 1915-2009

סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס"גורוג'י"- שם החיבה לו זכה מתלמידיו בכל רחבי העולם- נאבק לאחרונה בבעיות בריאות, שהכריעוהו.
ממשיך הדרך הרשמי הוא שאראת' ראנגאסוואמי, נכדו וממשיכו בניהול "מכון ק.פ.ג לאשטנגה יוגה-"KPJAYI ׁ(לשעבר AYRI) .
סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס היה אחד מתלמידיו הראשונים והמתמידים של פרופ. סרי טירומאלאר קרישנמצ'אריה, המורה של המורים בני זמננו(איינגר, דסיקשר, ג'ויס ורבים אחרים). מפתח ומשמר השיטה שנודעה ברחבי העולם בשם "אשטנגה וינייאסה יוגה". שיטה שהביאה לקידמת תודעת היוגה העולמית את תרגול היוגה הדינאמי והאינטנסיבי, את השימוש הפראקטי בתיאורית ה-"באנדות", את השימוש הייחודי במונח "וינייאסה".
אחד האחרונים מדור הענקים של מורי היוגה בני זמננו. ייזכר לעד כאדם חכם, מסור, בעל חוש הומור ייחודי, מורה בחסד עליון ואוהב יוגה בכל מאודו. אדם חזק, נבון ועקשן. אדם שנשאר מי שהוא למרות שזכה להצלחה פנומנאלית. אדם שהסתכל בסלחנות משועשעת על הנסיונות להפכו ל"גורו" כדי למנף את הצלחתו הכלכלית. אדם שללא כל היסוסים ראוי לתואר "מאסטר", תואר שבימינו נוטים להשתמש בו בקלות ייתר…. ללא ספק, מאסטר דגול.
ביתו, סראסוואטי, ונכדו, שאראת', הם ממשיכי דרכו הרשמיים. לגורוג'י יש עוד בן, מאנג'ו ג'ויס, החי ומלמד בארה"ב, ובן נוסף שנפטר, ראמש ג'ויס. מותו הטראגי של ראמש היה נקודת מפתח בהחלטתו של "גורוג'י" לא להתאמן בעצמו- כסיגוף עצמי. אם היה מתאמן- כנראה שהיה נשאר עמנו עלי אדמות עוד זמן מה.

ואלה תולדות…

נולד ב-26 ביולי 1915 בכפר קאושיקה, בקארנאטאקה, דרום הודו. הסיפור ידוע- 500 תושבים, במרכזו רחוב ראשי אחד שאורכו כ-100 מ', בקצהו האחד מקדש לשיווה ובקצהו השני מקדש לגאנשה. החיים סבבו סביב שני מוקדים אלו כמו הרבה כפרים באזורים החקלאיים של הודו, עד היום הזה. משפחה בראהמינית, קאסטת הכוהנים ואנשי הרוח. אביו היה כוהן ואסטרולוג הכפר. כמצוות הקאסטה הבראהמינית, למד פטאבי ג'ויס הצעיר את הוודות ושאר כתבי הקודש מגיל צעיר.
בשנת 1927- בגיל 12- נערכה בבית ספרו של ג'ויס בעיר המחוז האסאן הדגמה של תרגול והרצאה על יוגה, אותה ערך טירומאלאר קרישנמצ'אריה. ג'ויס החליט הפך לתלמידו באותו יום. בגיל 14, בשנת 1929 ברח מכפרו למייסור כדי ללמוד סנסקריט עם 2 רופי בכיסו…..עם שני חברים רכב למייסור על אופניו. הוא הצליח להתקבל לאוניברסיטת הסנסקריט במייסור, למד וחי חיי דחק . באותו זמן עזב גם קרישנמצ'אריה את האסאן. בשנת 1931 נפגשו שוב המורה ותלמידו בעיר מייסור, גם הפעם בהרצאה והדגמה של קרישנמצ'אריה. בהכירו את פטאבי, קיבל אותו קרישנמצ'אריה שנית כתלמידו. פטאבהי-ג'ויס נשאר תלמידו של קרישנמצ'אריה בעיר מייסור עד 1952, בסך הכל כ-25 שנים. קרישנמצ'אריה נודע באותו זמן כמאסטר יוגי ומרפא ידוע ומוערך. המהאראג'ה ממייסור- קרישנה ראג'נדרה וודייאר- היה חולה מאוד, ויועציו זימנו את קרישנמצ'אריה לנסות ולרפאו- לאחר שכל שיטת הריפוי הידועות כשלו. קרישנמצ'אריה הצליח לרפאו בעזרת שילוב היידע הייחודי שלו, וכהוקרת תודה פרש המהראג'ה את חסותו על קרישנמצ'אריה והקים לו "יוגה שאלה"- משכן יוגה, מרחב יוגה מקודש"- בית ספר ליוגה בשטח גלריית האמנות בארמון. פטאבי ג'ויס שימש כתלמיד בכיר של קרישנמצ'אריה, וככזה אימן גם הוא את המאהאראג'ה וערך הדגמות תרגול עבורו. הוא נתבקש ע"י המאהאראג'ה ללמד יוגה בקולג' הסנסקריט שלו. כתלמיד נאמן ומסורתי, ביקש ג'ויס רשות לכך ממורו, קרישנמצ'אריה, וקיבל אותה. ג'ויס ניהל את מחלקת היוגה בקולג' הסנסקריט החל מחודש מרץ 1931, במשרה מלאה, עד פרישתו לגמלאות בשנת 1973. הוא זכה לתואר "וידוואן"- פרופסור.
בשנת 1937, בגיל 21, נשא פטאבהי-ג'ויס לאשה את סאוויטראמה, "Ama". בשנת 1948, בעזרתם של תלמידיו, רכש בית בלאקשמיפוראם, במייסור, שם נולדו שלושת ילדיו: סרסוואטי, מאנג'ו וראמש, ושם הקים את "מכון המחקר לאשטנגה יוגה- AYRI". סאראסוואטי היא אימו של שאראת' ראנגאסוואמי, נכדו של פטאבי וממשיכו הרשמי.
"גורוג'י" לימד באותו בית בלאקשמיפוראם עד ינואר 2003. אז עבר עם משפחתו לביתו החדש , בו גם נבנתה ה-"שאלה" (משכן, מרחב מקודש) החדשה. משכן זה מכיל לפחות 100 מתרגלים בכל שיעור, ובשנים האחרונות- עם גבור הפופולאריות של השיטה- היה הומה אדם. לאחרונה שינה פטאבי-ג'ויס את שם מכו המחקר שלו ל- "מכון ק.פ.ג לאשטנגה יוגה-"KPJAYI . פטאבהי-ג'ויס כתב ספר אחד- "מחרוזת היוגה-Yoga Mala"- שיצא לאור בהודו בשפת קאנאדה בהודו בשנת 1962, ובאנגלית בשנת 1999, בתרגומו של אדי סטרן.

הפתיחה למערב

בשנת 1964 נפגש עם התלמיד המערבי הראשון שלו- הבלגי אנדרה ואן-ליזבת'- (נפטר ב-2004)- שלמד עמו את שתי הסדרות הראשונות של האשטנגה, ואשר הזכיר אותו בשנת 1967 בספרו " – J'apprends le Yoga – YOGA SELF-TAUGHT". איזכור זה היה הסנונית הראשונה בפופולאריות של פטאבהי-ג'ויס במערב. התלמיד הראשון שלמד עם פטאבהי-ג'ויס את 4 הסדרות המקוריות של ה"אשטנגה-וינייאסה יוגה" היה דייויד וויליאמס, מהוואי, ארה"ב. דיויד פגש את מאנג'ו ג'ויס באשרם של גיטאנאנדה בפונדיצ'רי, ראה אותו מתרגל, וניסה ללמוד ממנו את השיטה. מאנג'ו סיפר לו על אביו, אך אמר לו שלא יסכים ללמד אותו כי אינו בראהמין, כמובן. דיוויד נסע למייסור, ובמשך זמן רב ישב על מפתו דלתו של פטאבי והפציר בו ללמד אותו. לאחר חודשיים נעתר פטאבי לבקשתו והחל ללמדו. הוא למד עם פטאבי-ג'ויס החל משנת 1972 והוסמך בכל 4 הסדרות המקוריות. הוא גם היה הראשון שחזר למערב ולימד את תורת האשטנגה בקליפורניה ואח"כ בהוואי. הקבוצה הראשונה שלימד נודעה כ-"כקבוצה הראשונה" של האשטנגה במערב- נאנסי גילגוף (אשתו לשעבר של וויליאמס), דני פרדייז, דייויד ודאג סוונסון, צ'אק מילר ומטי עזרתי, קליף בארבר, נורמן אלן, ריצ'ארד פרימן, טים מילר, קתי קופר, הלנה בורק, גארי לופודוטה, קליפורד סקוט.
מתוכם- 11 הפכו למורים הראשונים של השיטה במערב, "11 המורים הראשונים ": דייויד, נאנסי, דני, דייויד ודאג, צ'אק ומטי, קליף, ריצ'ארד, גארי, טים. כל אלה מלמדים עד היום את השיטה- בגישות מעט שונות זו מזו, כפרספקטיבה לשנות ניסיונם בתחום. וויליאמס הביא את פטאבי ג'ויס ומאנג'ו ג'ויס לראשונה לארה"ב, לקליפורניה, בשנת 1975. זו הייתה התחלה של עידן- עידן היוגה הדינאמית במערב, הגישה הפופולארית ביותר בעולם היום (אשטנגה וינייאסה ושיטות הלוויין שלה).
דני פרדייז היה הראשון שלימד אשטנגה באירופה- החל משנת 1984. אני פגשתי את דני פרדייז כאן בישראל בתחילת 1986, בתיווכו של ידידנו היקר מייק פלידרבאום. מאז, כפי שאומרים, החל סיפור האשטנגה בישראל- אולי השיטה הפופולארית ביותר בארץ כיום. דני הוא מורי הראשי וידידי היקר עד היום. גם לו תודה.

הלימוד

אשטנגה וינייאסה יוגה נלמדת בשלוש שיטות לימוד עיקריות, כל אחת נועדה לשלב לימוד אחר , בהתאם למבנה האישיות והמטען של המתרגל האינדיבידואלי: שיעור מודרך-Led Practice, תרגול עצמי-Self Practice, (וגם תרגול עצמי בשיטת מייסור-Mysore Style ) ,וספירת וינייאסות מדוייקתVinyasa Counting . האיזון בין שלושת השיטות הללו יביא ללימוד נכון. השיעור המודרך למתחילים, התרגול העצמי לשלב הבא, הספירה המדוייקת למתקדמים יותר. זה לא תלוי בהכרח ב-"איזה סדרה אני מתרגל" (יש, כידוע, 6 סדרות. חלק מהמורים הוותיקים טוענים ל-4 סדרות מקוריות).
"שיטת מייסור" היא שם שנתנו המורים האמריקאיים הראשונים לאחד מאופני הלימוד של פטאבהי: זוהי שיטת תרגול עצמאי בקבוצה, הקרויה כך כי כך לימד פטאבהי-ג'ויס בשנים בהם אולם התרגול שלו במייסור הכיל רק 12-13 איש. בשיטה זו הכוונה היא למעט בהנחייה מילולית קבוצתית, ולהרבות בהנחייה במגע אישי- גופני ומילולי. יש הרבה מיתוסים מסביב ל"סגנון מייסור", מעט על כך בהמשך
אופן ההנחייה השני המוכר כסימנו המסחרי של "גורוג'י" פטאבהי ג'ויס הוא "ספירת וינייאסות מדוייקת", תרגול בו כל קבוצת המתרגלים עוקבת אחרי הספירה של הווינייאסות והאסאנות. ספירת הווינייאסות מבוססת על פראנאיאמה משותפת- אוג'איי פראנאיאמה- המבוצעת בקצב אחיד לאורך כל התרגול ונותנת את הקצב לתרגול כולו. זהו תרגול מצויין ומאתגר- גם גופנית, גם נשימתית , גם פסיכולוגית וגם פילוסופית- את התלמידים המתקדמים.
שיטה נוספת המוכרת בעדות האשטנגה היא התרגול המודרך- השיעור בו המורה מסביר, עוצר, חוזר, עוקב אחרי תכנית המתמקדת כל שיעור בנושא בו בוחר המורה/המנחה לעסוק. זו השיטה המועדפת, לדעתי, ללימוד אנשים ללא נסיון קודם בשיטת האשטנגה. יש הקוראים לעצמם "מסורתיים" ומעדיפים לדבוק בשיטת "מייסור" כשיטה ה"אמיתית". ובכן, היוגה והאשטנגה אינן "דת". לכן, לא כדאי להכנס להגדרות צרות מדי של גוף יידע ענקי זה.
מיקר האשטנגה הוא בחיתוליו. אולי דווקא עכשיו, עם התפוגגות הדמות הגדולה של "גורוג'י", יהיה יותר מקום למחקר והתפתחות ואבולוציה בלימוד ענקי זה, שאין ספק שישפיע באופן אדיר על התפתחות היוגה בעתיד. זוהי רק ההתחלה. ההסטוריה תוכיח.
לפטאבהי היו, כמו לכולנו, יתרונות וחסרונות. היוגה מלמדת אותנו לראות את המציאות כפי שהיא, ורובנו באמת מנסים לעשות כך. עוד ידובר…

הלימוד האישי

את הלימוד האישי שלי- שלנו- עם פטאבהי-ג'ויס נזכור תמיד. נפלה בחיקנו הזכות ללמוד אתו בקבוצה קטנה של 30 איש- וגם בקבוצות של 100 איש וגם 200 איש. החוויה שונה מאוד- מה גם שקבוצות לימוד אלו היו במקומות שונים ובתקופות בהן מצב בריאותו היה שונה. החוויה החזקה ביותר קשורה בכניסתו לחדר התרגול, שם ממתינה קבוצת המתרגלים: כ- 5 דקות לפני תחילת השיעור נכנס לאולם או לחדר אדם זקן, שהליכתו לא קלה, שמשקפיו עבי-זגוגית (עד ניתוח ה"קטאראקט"), ומתיישב על הכסא המוכן עבורו. יושב, מביט, לא זז הרבה. בדיוק בזמן הוא קם- ואז מתרחשת הטרנספורמציה: ה-"לונגי" שלו והמעיל מוסרים והוא נותר בבגדי ספורט קצרים וגופייה או חולצת טי. נושרות ממנו בשבריר שנייה עשרות שנים, ובחדר מושלך הס- והאדם הוא אדם שונה: מאסטר, המוכן להעביר את היידע שלו למי שמוכן לקראתו. אינו זקן, חסר גיל. עיניו בורקות, ללא משקפיים. רואה את הכול. סמכותי ומבודח, והחל משירת המאנטרה בפתיחה הוא מנהל ביד רמה את השיעור, זורק את בדיחותיו הקבועות בצורה מתוזמנת היטב, זורק מילים למקורבים, קולט את המתקשים. זה לא שאין לו חסרונות- אבל למי אין חסרונות? ביקורת יש על כל אחד. בקבוצה קטנה האווירה פחות רשמית, יש מגע יותר אישי, יש הקפדה על דברים אחרים. הנוכחות קלה יותר.
ובקשר ל"סגנון מייסור"- פטאבהי לא דיבר אנגלית טובה, ואת היידע שלו העביר לתלמידיו המערביים בעיקר במגע, מה שקוראים adjustments. זו צורת העברת יידע ייחודית, המתאימה ליחידי סגולה. קל מאוד להגזים באותם תיקונים- בהרבה מובנים. זה תלוי בתרבות, בחברה, במוסכמות ובחוקים האופייניים לתרבות שממנה הגיעה שיטת לימוד זאת. זה גם מקור להרבה ביקורת שהייתה עליו. תיקונים אלו, כאשר הם מבוצעים בזהירות, במידה, לאורך הרבה זמן, תוך היכרות אישית בין המורה לתלמיד, ותוך הבנה של השוני התרבותי בין מקור השיטה למקום היישום שלה- הם מתנה גדולה. כאשר מגזימים בהם- זה מקור לצרות אין סופיות, גופניות ואחרות. יש נטייה כיום בעולם להגזים בחשיבות של "סגנון מייסור", מסיבות שונות. אם שואלים לדעתם של אותם תלמידים ראשונים של פטאבהי-ג'ויס- הרי שניתן לשמוע דעות שונות, וטוב שכך.

תודה, תודה, תודה, תודה!!!

ההיסטוריה תשפוט, בסיכומו של דבר- כי כמו בכל שיטת יוגה, המבחן האמיתי הוא לאורך שנים. אשטנגה וינייאסה יוגה אולי נתפשת כשיטה לצעירים אתלטים וחטובים, אך למעשה זו שיטה שנועדה למתרגלי יוגה "זקנים", בוגרים, מעבר לגיל 40……שיטה אינטליגנטית מאוד, מאוד מתוחכמת מבחינה פיזית,פיזיולוגית ואנרגטית. שיטה, שרק לאחר הרבה זמן מתגלה בגדולתה האמיתית. שיטת תחזוקה והתפתחות בכל רמות הגוף והתודעה האנושית, ומתאימה מאוד לשם- "אשטנגה", המתייחס למקורות היוגה של פטאנג'לי, בזכות ובצדק. אינני יודע אם זו "שיטת היוגה המקורית של פטאנג'אלי" (לדברי סרי קרישנה פטאבי-ג'ויס), או אם זו שיטה "בת 5000 שנה", כי מי באמת יודע? השיטה קיימת ככל הנראה כמה מאות שנים, וזה מספיק טוב. לדעתי- זו שיטה שתשרוד הרבה זמן אחרי שכל שיטות-הלווין שמנסות לחקות את גוף-היידע שלה ייעלמו כלא היו. (וינייאסה כזו ווינייאסה אחרת, פאואר וביקראם, חמה ולוהטת). שיטה, המאפשרת להגיע לגיל מבוגר מאוד במצב טוב מאוד, לתת דוגמא אישית, לשמש מקור ליידע וחכמה אינסופית. זה מה שנקרא: " אך אימון זה מכה שורש כאשר הוא מבוצע כראוי, בהתמדה, ולאורך זמן" (תודה גם לאורית).
ועל כל אלה- תודה אינסופית לך, סרי קרישנה פטאבהי-ג'ויס, "גורוג'י". נאמאס-טה, מורה ומשמר דגול!
בזכות מורך הענק, בזכותך הגדולה, ובזכות האנשים והנשים שלמדו אתך וממך נמשיך ללמד את האשטנגה-וינייאסה ברוח דארשנת היוגה. נסיעה טובה! ומן הסתם, ניפגש בהמשך…

הדרכה רוחנית בתרגול יוגה

מתוך: שיחות עם ראמנה מהרישי, תרגום: אבי בוירסקי

תרגול יוגה

ש. מהי השיטה לתרגול ?
ת. כיוון שהעצמי של האדם המנסה להשיג\ להגיע הגשמה\הכרה עצמית, אינו שונה ממנו עצמו, וכיוון שאין דבר אחר או דבר נעלה ממנו שאותו הוא יכול להגשים\להשיג, הכרה\הגשמה עצמית היא אך ורק הכרת טבעו שלו, השואף להכרה תופס מעבר לכל ספק או בלבול את טבעו האמיתי ע"י הפרדת והבדלת החולף מהנצחי, לעולם אינו "סוטה" ממצבו הטבעי. זה ידוע כתרגול הידע. זוהי דרך החקירה המובילה להכרה והגשמה עצמית.
ש. האם בדרך חקירה זו יכולים ללכת כל השואפים הרוחניים ?
ת. דרך זו מתאימה רק ל"נשמות בשלות". על השאר לאמץ שיטות המתאימות למצב הכרתם.
ש. מהם השיטות האחרות ?
ת. הם: "סטוטי", "ג'אפה", "דאינה", "יוגה", "ג'יאנה" וכו'.
סטוטי – היא שירי הלל לאדון מלווים בתחושה עזה של דבקות.
ג'אפה – היא ביטוי שמות האלים והמילים (מנטרות) הקדושות כמו אום, מילולית או מנטלית.
(לעיתים, בזמן שמתרגלים ג'אפה או סטוטי, תהפוך ההכרה "מרוכזת" (סגורה) ולעיתים "מתפשטת" (פתוחה).
גחמותיה של ההכרה לא יהיו גלויים עבור אלו ההולכים בדרך זו).
דייאן – מציעה את החזרה על השמות וכו', מנטלית (ג'אפה) ומלווה בתחושת דבקות. בגישה הזו אפשר בקלות להבין את המצב בו נמצאת ההכרה, מכיוון שזו לא הופכת פתוחה וסגורה בו-זמנית.
כשאדם נמצא ב"דייאן" הוא אינו במגע עם מושאי החושים, ובזמן שהוא כן במגע אתם הוא אינו בדייאן. לכן אלו הנמצאים המצב זה יכולים לצפות בגחמות ההכרה השונות ובקצם, ע"י הפסקת ההכרה מלקיחת מחשבות אחרות, וקיבוע בדיאן. שלמות בדיאן היא מצב של הימצאות ונוכחות בעצמי ( נוכחות בצורתו של "זה"). כפי שמדיטציה פועלת באופן מעודן ביותר במקורה של ההכרה, אין זה קשה לתפוס את עלייתה ושקיעתה.
יוגה:
מקור הנשימה זהה לזה של ההכרה: לכן שקיעה של אחת מוביל בצורה חסרת מאמץ לזה של השנייה. תרגול השקטת\הדממת ההכרה דרך שליטה בנשימה נקרא יוגה.
בקיבוע הכרתם על המרכזים הנפשיים כמו למשל ה"סהסררה" היוגים נשארים ללא מודעות לגופם לפרקי זמן בלתי מוגבלים. כל זמן שמצב זה נמשך הם נראים כמי שטבול באיזשהו סוג של אושר. אך כשההכרה שהפכה שלווה, מגיחה (הופכת פעילה שוב) היא מחדשת את מחשבותיה הארציות. ולכן הכרחי לאמן את ההכרה בעזרת תרגולים כמו דיאן, בכל פעם שהיא הופכת מוחצנת. ואז תשיג מצב שבו לא תגיח ולא תשקע.

ג'יאן (ניאנה) :
היא "חיסול" ההכרה והבאתה למצב בו היא מקבלת את צורתו של העצמי, בעזרת תרגול מתמיד של דיאן או חקירה (וויצ'רה).
"הכחדת" ההכרה היא המצב שבו מתרחשת הפסקה מוחלטת של כל המאמצים. אלו המבוססים במצב זה לעולם אינם סוטים מטבעם האמיתי. המונח "דממה" (מואנה) וחוסר פעילות מתייחס למצב זה בלבד.
הערה:

כל התרגולים באים רק עם התכלית של ריכוז ההכרה. כשם שכל הפעילויות המנטליות כמו זיכרון, שכחה, השתוקקות, שנאה, משיכה, וכו' הם משתנים של ההכרה, הם אינם יכולים להיות מצבו האמיתי של האדם.
פשוט, הוויה בלתי משתנה היא טבעו האמיתי.
לכן, לדעת את האמת על קיומו של האדם ולהיות אותה, ידוע כ-שחרור מהכבלים והשמדת הקשר.
עד שמצב זה של שלוות ההכרה, מושג ונשמר, תרגול של הישארות ללא סטייה בעצמי והחזקת ההכרה בלתי מופרעת ע"י מחשבות שונות – הכרחית ביותר עבור השואף הרוחני.

למרות ששיטות האימון להשגת חוזק הכרתי הן רבות מספור, כולן משיגות את אותה מטרה. ואת זה אפשר לראות, מי שימקד וירכז את הכרתו על כל אובייקט שהוא, יהפוך ויישאר כאובייקט עצמו, כשכל התפיסות המנטליות ישקעו. זה נקרא מדיטציה מוצלחת (דיאן סידהי). אלה ההולכים בדרך החקירה מבינים\תופסים שההכרה שנשארת בסוף החקירה היא ברהמן.
אלו המתאמנים במדיטציה מבינים\תופסים שההכרה שנשארת בסוף המדיטציה שלהם היא הנושא של המדיטציה שלהם.
מכיוון שהתוצאה זהה בשני המקרים חובתו של השואף הרוחני לתרגל בהתמדה אחת מהשתיים עד ההגעה למטרה.

ש. האם המצב של "להיות יציב" היא מצב המערב מאמץ או אי-מאמץ ?
ת. ה"אי-מאמץ" הזה אינו מצב של עצלות. כל הפעילויות השגרתיות (ארציות) שבדרך כלל נקראות מאמץ, מבוצעות בעזרת חלק מההכרה ועם הפסקות תכופות. אבל הפעולה של התייחדות עם העצמי, או הישארות פנימית יציבה היא פעילות אינטנסיבית המבוצעת עם ההכרה כולה וללא הפסקה. "מאיה" (אשליה או בערות) שאינה יכולה להיהרס ע"י אף פעולה, נהרסת לחלוטין ע"י הפעילות העזה הזו הנקראת "דממה" (מואנה).

ש. מהו טבעה של ה"מאיה" ?
ת. מאיה היא זו הגורמת לנו להחשיב את העצמי כבלתי קיים.

ש. אם כי העצמי זורח במלואו מעצמו, מדוע אין הוא מזוהה בדרך כלל ע"י האדם, כפי שמזוהים האובייקטים הארציים האחרים ?
ת. בכל מקום בו ידוע אובייקט מסוים, העצמי הוא זה היודע את עצמו בצורת האובייקטים האלו. כי מה שידוע כידע או מודעות הוא סך הכל הביטוי של העצמי (אטמה שקטי). העצמי הוא האובייקט ה"מרגיש" היחידי.אין דבר נפרד מהעצמי. אם אכן ישנם אובייקטים שכאלה, כולם חסרי רגישות ולכן אינם יכולים או לדעת את עצמם או בהדדיות לדעת אחד את השני. וזה בגלל שהעצמי אינו יודע את טבעו האמיתי, באופן הזה הוא נראה כטבול ונאבק באוקיאנוס הלידה והמוות בצורת הנשמה האישית.

ש. איזה מקום בגוף הוא משכנו של העצמי.
ת. בדרך כלל מרמזים על הלב בצדו הימני של החזה. וזה בגלל שבדרך כלל אנו מצביעים על צדו הימני של החזה כשאנחנו מתייחסים לעצמנו. יש כאלו האומרים שהסהסררה (הלוטוס בעל אלף העלים הממוקם בקודקוד) היא מקום משכנו של העצמי. אך אם זה היה נכון הראש לא היה נופל ראשון כשאנחנו הולכים לישון או מתעלפים…

ש. מהו טבעו של הלב ?
ת. הכתבים המתארים אותו אומרים:
בין שתי הפטמות, תחת החזה ומעל הבטן, ישנם שישה אברים בעלי צבעים שונים. אחד מהם מזכיר ניצן של לילך מים וממוקם שתי אצבעות לכיוון ימין, זהו הלב. הוא הפוך ובתוכו פייה זעירה שהיא מקום מושבה של חשכה צפופה (בערות) מלאה בתשוקות. כל העצבים הנפשיים (נאדים) תלויים בו. זהו משכנם של הכוחות החיוניים, ההכרה והאור (של המודעות).
אבל, למרות שהוא מתואר כך, המשמעות של המילה "לב" (ארדייהם) היא העצמי (אטמן). כפי שזה מציין ע"י המושגים קיום, מודעות, אושר עילאי, נצחיות ומליאה ( סאט, צ'יט, אננדאם, ניטיאם, פורנאם) אין בו שוני כמו חיצוני פנימי או למעלה או למטה. מצב שלו זה שבו כל המחשבות באו אל קצן נקרא: "מצב העצמי". כשזה נתפס כפי שזה, אין יותר מקום לדיבורים אודות מיקומו, בתוך או מחוץ לגוף.

ש. מדוע מחשבות על נושאים רבים עולות בהכרה אפילו שאין כל מגע עם אובייקטים חיצוניים ?
ת. כל המחשבות האלה הן בגלל נטיות רדומות (פורווה סמסקארה). הן נראות רק למודעות האישית (ג'יוה) ששכחה את טבעה האמיתי והפכה מוחצנת. בכל מקום בו דבר נתפס, יש ליישם את החקירה "מיהו זה הרואה אותם" ? ואלו ייעלמו בניד עפעף.